תשלום תכוף

תשלום תכוף לאחר תאונת דרכים

מהו תשלום תכוף בתאונת דרכים, באיזה מצבים ניתן לדרוש מחברת הביטוח תשלום כספים טרם הגשת תביעה ?

מהו תשלום תכוף ?

סידור שקיים בחוק הפלת"ד, וייחודי לו. מדובר על תשלום פיצוי עוד בטרם העניין הובהר בבית משפט. דוגמה: אדם שנפגע בתאונת דרכים, והוא בבית חולים ולא יכול לפרנס. מכיוון שמדובר באחריות מוחלטת, הוא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש שיחייבו את חברת הביטוח להתחיל לשלם פיצוי על חשבון הפיצויים שיגיעו לו בהמשך. עוד לא ידוע כלום על היקף הנזק, אבל יודעים שהוא צריך הרבה כסף, ויודעים שזה אחריות מוחלטת.

התשלום התכוף לא יוצר "מעשה בית דין". עדיין הנתבע יכול לנסות להוכיח שלא הייתה תאונת דרכים, או שהפיצוי הוא הרבה יותר נמוך – ואז הוא יצטרך להחזיר. הנתבע גם יכול להוכיח שמגיע לו הרבה יותר, ואז הוא יקבל עוד.

 

בחוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), ישנו הסדר ייחודי רק לו, המאפשר קבלת פיצוי מחברת הביטוח, שביטחה את הרכב בביטוח חובה, ועוד בטרם הוגשה תביעה לבית המשפט, התשלום מתבצע במקרים יחסית חריגים, כמו לדוגמא, אדם שנפצע בתאונת דרכים, והוא אינו יכול לעבוד והוא מרותק למיטתו או מאושפז בבית החולים.


מכיוון שחוק הפלת"ד קובע אחריות מוחלטת, במקרה של תאונה, ומאין מחלוקת כזאת בין הצדדים השאלה היא כמה פיצוי יקבל הנפגע ולא אם יקבל, לאור כך יכול נפגע לפנות ישירות לחברת הביטוח ועוד לפני הגשת תביעה ולדרוש מחברת הביטוח לפצות אותו בגין הנזקים המיידים שנגרמו לו בעקבות התאונה ובשל מצבו אינו יכול להתפרנס או לרכוש ציוד רפואי כזה או אחר.
תשלום הפיצויים התכופים, או בלשונם המשפטית תשלום תכוף, משולמים על חשבון הפיצוי העתידי, שאמור לקבל הנפגע מחברת הביטוח, ותשלום זה בעצם מקוזז על החשבון.


עצם התשלום התכוף לא מקבע מסמרות לעניין המשפט, האם התרחשה תאונת דרכים בפועל על כל סיגייה, כלומר אם חברת הביטוח תוכיח לבסוף, כי הנפגע לא זה זכאי לסכום הפיצוי שניתן לו או הרבה פחות, או שלא מדובר בתאונת דרכים, תהיה זכאית חברת הביטוח לדרוש את הכספים ששילמה כתשלום תכוף חזרה.


חוק הפלת"ד הינו חוק סוציאלי בעיקרו, ומטרתו היא פיצוי מהיר לנפגע תאונת דרכים ללא הוכחת אשמה, ובכך מגן בעצם על הזכויות של הנפגעים התאונות דרכים, כך בעצם התאפשרה תולדת התשלום התכוף.

 

ככול ויעלה הצורך להגיש בקשה לתשלום תכוף צוות משרדנו, ידאג לפנות לחברת הביטוח ודרישה מפורטת לתשלום התכוף, וזאת בהתאם לנוסח הנדרש ועל פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ככול וחברת הביטוח לא נעתרת לבקשת משרדנו תוך יום מקבלת הדרישה, או אז נפנה משרדנו לערכאות משפטיות וזאת על מנת שזה ידון בבקשה ובמידת הצורך יחייב את חברת הביטוח לשלם את דרישת התשלום התכוף לאלתר.

 

יש לציין כי גם בקשה זו כמו התשלום התכוף עצמו הינם לפני הגשת תביעה ואינם קשורים, וכל מטרת התשלום התכוף הוא להעניק לנפגע חבל הצלה זמני וככול הניתן עד שתוגש תביעה או עד שמצבו הגופני יאפשר לו להסתדר כוחות עצמו, כמה שניתן בנסיבות המקרה.  


כמו בכול תביעה בגין נזקים הנגרמים לגוף, כך נכון הדבר גם לתשלום תכוף, על הנפגע לשמור כל אמסכתא או קבלה על תשלום הנובעים ישירות מהתאונה, אשר אלו מהווים הוכחה לחלק מהנזקים שנגרמו, נכון הוא הדבר גם לכל מסמך רפואי או ממצאי בדיקה היכולים לשפוך אור ולחזק את הטענות של הנפגע על הנזק שנגרם לו.

 

המועד להגשת בקשה לתשלום תכוף בתאונת דרכים


המועד בו יש להגיש את הבקשה לתשלום תכוף, הינו חשוב מאוד ואקוטי שכן יש להגיש את התביעה לתשלום תכוף, קרוב ככול שניתן לקרות התאונה, והמלצת משרדנו היא בחודשים הקרובים לתאונה לכל היותר, שכן החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, כי בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, לא יפסוק תשלום תכוף, ככול הבקשה הוגשה בתקופה העולה על שנתיים, מיום התאונה.

 

במרבית המקרים ומתוך ניסיון מצטבר בית המשפט ימנע ליתן סעד של תשלום תכוף גם בתקופה קצרה יותר של שנה, כמו כן נפגע בתאונת דרכים יכול להגיש בקשה לתשלום תכוף כל חצי שנה וזאת בהתאם והיה שינוי נסיבות המצדיק את הבקשה החדשה, לדוגמא החמרה במצב הקיים או צורך לרכוש תרופות או מכשירים רפואיים אחרים.​

כמו לדוגמא במקרה הבא הורה בית המשפט כי על הנתבעת שהיא חברת ביטוח לשלם לתובעת תשלום תכוף, בגין נסיעות, שירותי סיעוד, הוצאות מחיה וכדומה :

המבקשת, ילידת 1983, אזרחית נפאל, שוהה בישראל זה שנים במסגרת אשרת עבודה. על פי כתב התביעה, בתאריך 5.7.17, בעת שחצתה את הכביש עם מעסיקתה הקשישה, פגע בהן רכב בו נהג נתבע 1 (להלן: "התאונה"). משיבה 2 היא מבטחת השימוש ברכב (להלן: "המשיבה").

 

2.           תביעתה של המבקשת לבית המשפט בגין נזקי הגוף שנגרמו לה באותה תאונה תלויה ועומדת, ולעת זו מונו שלושה מומחים רפואיים לבחינת נכותה הנטענת (שמינויים עומד להיכנס לתוקף בתאריך 5.7.18) בתחום האורתופדיה, אא"ג והפסיכיאטריה.

 

3.           התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ולמבקשת נקבעו נכויות זמניות בשיעור של 100% למשך 3 חודשים ו – 50% ל – 6 חודשים נוספים. המבקשת טרם נבדקה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לקביעת נכותה הצמיתה.

 

4.           עד כה קיבלה המבקשת מהמשיבה שני תשלומים תכופים בסכום כולל של 40,000 ₪ (לדברי המבקשת), האחרון בתאריך 31.12.17, והיא עותרת להקדים לה תשלום תכוף נוסף לכיסוי הוצאותיה בעקבות התאונה. לטענתה, לפני התאונה השתכרה כ – 7,000 ₪ וכל צרכי המחייה שלה סופקו על ידי מעסיקתה (שלמרבה הצער נהרגה בתאונה). לאחר התאונה היא היתה מאושפזת במשך כשלושה שבועות, ואובחנו אצלה שברים באגן, בחוליה בגב ובעצם העצה. לטענתה, היתה באי-כושר תקופה של 30 שבועות וזאת בהמלצת רופאיה, ולאחר מכן ניסתה לחזור לעבודה כמטפלת בקשישים אולם מאחר שהיא מתקשה בהליכה ובישיבה, היא נדרשת למנוחה רבה ולמעשה אינה יכולה לעבוד. בבקשתה היא עותרת לתשלום חודשי בסכום כולל של כ – 9,800 ₪ עבור דיור, אחזקת בית, כלכלה, ביטוח רפואי, נסיעות והוצאות רפואיות. כמו כן, היא עותרת למימון הפנימיה בנפאל בה שוהה בתה, הטסת בתה (ומלווה) לישראל (לאור מכתב מפסיכיאטרית פרטית לפיה שהותה של הבת עשויה להיטיב את מצבה הנפשי הירוד והשבריר) ומימון שכרו של עורך דין בסכום של 5,000 $ לצורך הסדרת שהייתה בישראל, לאחר שאשרת העבודה שלה הסתיימה בחודש דצמבר 2017. 

 

5.           המשיבה מתנגדת ומצביעה על כך כי עד כה שולמו למבקשת 2 תשלומים תכופים בסכום מצטבר של 44,000 ₪. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי שילם לה דמי פגיעה בסכום של כ – 11,000 ₪, חברת הסיעוד באמצעותה עבדה שילמה לה 5,000 ₪ והיא אף קיבלה ממשפחת מעסיקתה סכום של 23,000 ₪. המשיב מדגיש כי זו תאונת עבודה, התובעת אינה עושה לקידום עניינה במוסד לביטוח לאומי (אשר ברגיל תשלומים כאלו ואחרים משולמים על ידו במסגרת ההכרה בתביעתה), אינה מתקנת את בסיס שכרה אצלו, אינה פונה לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותה ולמעשה מעכבת את בירור זכויותיה ואינה מקטינה את נזקה.

 

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את המבקשת ואת טיעוני ב"כ הצדדים, מצאתי לפסוק למבקשת תשלום תכוף לתקופה של 7 חודשים מיום הגשת הבקשה. להלן נימוקיי;

 

6.           התשלום התכוף מהווה תרופה זמנית שנועדה לפצות את הנפגע בגין הוצאות שהוציא לצרכי ריפויו, ועל מנת לספק לו את צרכי מחייתו, סיעודו וריפויו הדחופים עד לבירור תביעתו העיקרית. אין לפצות במסגרת תשלום תכוף על העבר, אלא בגין צרכי ריפוי שהוצאו. קרי, לא ניתן במסגרת התשלום התכוף לתבוע בגין צרכי מחייה או סיעוד שהוצאו. באשר לעתיד, ניתן לתבוע את צרכי הריפוי, המחיה והסיעוד והכל בהתחשב בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים (ראו סעיף 5(ב)(1) ו – (2) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975; אליעזר ריבלין תאונת הדרכים תוחלת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים 813 (מהדורה רביעית, 2011)).

 

7.           המבקשת עבדה כמטפלת סיעודית וקיבלה שכר משני מקורות; מחברת "עמל ומעבר בע"מ" (להלן: "חברת עמל") סכום ממוצע של 2,400 ₪ לחודש (ראו תדפיס חשבון בנק וכן השכר הרבע שנתי במוסד לביטוח לאומי), ובנוסף סכום חודשי ממוצע של 4,150 ₪ ממשפחת מעסיקתה (ראו תדפיס חשבון בנק). יחד 6,550 ₪ לחודש, נוסף על מחייתה אצל המעסיקה.

 

8.           לאחר התאונה התובעת הפסיקה לעבוד, אולם היא קיבלה, לכל הפחות, סכומים מצטברים של כ – 73,600 ₪ ממקורות שונים (שני תשלומים תכופים בסכום של 40,000 ₪, 4,600 ₪ דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, 5,000 ₪ מחברת "עמל" [ראו עדותה של המבקשת בעמ' 2 שו' 19] וכן כ – 24,000 ₪ בתאריך 30.8.17 ממשפחת מעסיקתה).

 

9.           מאחר שהתאונה היא תאונת עבודה, לתובעת זכויות כספיות אותן עליה לממש במסגרת התביעה אותה הגישה למוסד לביטוח לאומי. אולם, מאחר שאשרתה של המבקשת פגה בחודש דצמבר 2017, המוסד לביטוח לאומי הודיע לה כי לא ניתן לשלם לעובד זר הנמצא בישראל באופן לא חוקי, ועליה לפנות למשרד הפנים להסדרת אישור שהייה. עוד הוסיף כי קצבת נכות מעבודה יכולה להיות משולמת לחשבון בנק בחו"ל (ראו מכתבו מתאריך 24.4.18).

 

10.         ברי כי בנסיבות אלו, על התובעת לקדם את בירור תביעתה – הן בבית המשפט הן במוסד לביטוח לאומי, ומצופה היה כי תקבע מועדים לבדיקות אצל מומחי בית המשפט, תקדם הליך של בדיקה בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, תפעל לתיקון בסיס השכר הידוע למוסד לביטוח לאומי (ששילם לה דמי פגיעה רק לפי השכר שקיבלה מחברת "עמל" ולא לפי שכר הכולל גם את התשלום שקיבלה ממשפחת מעסיקתה). לא אצה לה הדרך, ולמרות זאת היא עותרת למימון של המשיבה לשלם שכר טרחה לעורך דין בסכום של 5,000 $ כדי להסדיר את המשך שהייתה בישראל כדין.

 

11.         התשלום התכוף אינו יכול לחלוש על כל סעדיה אלו של התובעת, ועליה לפעול בשקידה ראויה להסדרת כלל ענייניה.

 

12.         הוצאות רפואיות;

 

א.          מעדותה של המבקשת עולה כי רופאיה המליצו לה על טיפולי פיזיותרפיה למשך 6 חודשים. היא כבר טופלה מחצית מהתקופה, ואילו עתה הסדירה את המשך הטיפול בכפוף לתשלום של כ – 200 ₪ לחודש (עמ' 5 שו' 21-22). מכאן שיש לפסוק למבקשת סכום זה למשך 3 חודשים, ובנוסף 233 ₪ בגין תשלום עבור ביטוח רפואי פרטי ל – 7 חודשים (לדברי בא כוחה ביטוח זה אינו מכסה תאונות דרכים או תאונות עבודה).

סה"כ  2,230 ₪ (במעוגל).

 

ב.           אשר לטיפול נפשי; המבקשת פנתה לפסיכיאטרית באופן פרטי, חלף פעולה מול המוסד לביטוח לאומי כדי שיכיר בכלל נכויותיה (כולל הנכות הנפשית). לטענתה, עלות טיפול פסיכיאטרי פרטי הוא כ – 2,000 ₪ בחודש, אלא שלא הוצגה תוכנית טיפול, מתברר מעדותה של התובעת כי הפסיכיאטרית הפרטית אינה גובה ממנה תשלום בעוד הוסכם ביניהן כי היא תישא בשכרה בעתיד, כאשר המבקשת אינה יודעת באיזה סכום מדובר (עמ' 5 שו' 22-25). בנסיבות אלו, יש קושי לחייב את המשיבה בתשלום האמור, בפרט כאשר ניתן להסדיר עניין זה במסגרת קופת החולים והתביעה במוסד לביטוח לאומי.

 

ג.            המבקשת עותרת למימון בדיקת MRI פרטית בעמ"ש מותני, אגן וירך שמאל בסכום של 3,500 ש"ח. הצורך בביצוע הבדיקה ייקבע על ידי מומחה בית המשפט.

 

13.         נסיעות; המבקשת צירפה לבקשתה אסמכתאות לנסיעות במוניות ובאוטובוסים. למעט 2 קבלות בגין נסיעה באוטובוס, כל האסמכתאות הן לפני מועד הגשת הבקשה. ומאחר שהמבקשת כבר קיבלה שני תשלומים תכופים בסכום מצטבר של 40,000 ₪, הדעת נותנת כי אלו נכללו בגדר החישוב דאז. יש להניח כי לאור פגיעותיה, המבקשת תידרש לעשות שימוש יתר בתחבורה ציבורית ובמוניות, ולמשך 5 החודשים הבאים, אני מעריכה את התוספת החודשית הנדרשת לה לצורך נסיעות בסכום של 200 ₪.  

סה"כ 1,000 ₪.

 

14.         שירותי סיעוד; המבקשת טוענת כי לאחר התאונה נזקקה לסיעוד אישי, ואכן צירפה אסמכתא לכך כי הסכימה לשלם לצד שלישי 50 ₪ ליום. אלא שאסמכתא זו היא מחודש אוגוסט 2017, וכיום המבקשת אינה משלמת לגורם כלשהוא בגין עזרה זו (ראו בעמ' 3 שו' 17-18). לעתיד, למשך 5 חודשים נוספים מהיום אני מעריכה את העזרה בסכום של 300 ₪ לחודש.

סה"כ 1,500  ₪.

 

15.         הוצאות מחיה; המבקשת שוכרת דירה עם 2 שותפים ונושאת בהוצאות יחסיות של אחזקת הדירה. מעיון במסמכים שהוגשו הוצאה זו עומדת על כ – 2,000 ₪ לחודש (1,670 ₪ בגין השכירות והיתרה בגין הוצאות אחזקה). את הוצאותיה של המבקשת בגין כלכלה אני מעריכה בסכום של 2,000 ₪ נוספים לחודש. על כך יש להוסיף סכום חודשי של 450 ₪ בגין אחזקתה של בתה הקטינה בפנימיה בנפאל (1500$). סה"כ 4,450 ₪ לחודש. ואילו ל –   7 חודשים סכום של 31,150 ₪. 

 

16.         בשים לב לכך לכל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה למשיבה להקדים ולשלם למבקשת תשלום תכוף בסך של 35,880 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין בסכום של 5,457 ₪, וזאת עבור תקופה של 7 חודשים מיום הגשת הבקשה (12.4.18) ועד לתאריך 12.11.18. התשלום יבוצע בתוך 21 ימים.

 

כמו כן, על המשיבה לשלוח למומחים מטעם בית המשפט, ללא דיחוי, את החומר הרפואי המותר בהתאם לתקנות. ובהתאם, על המבקשת לקבוע מועדים לבדיקתה על ידי מומחי בית המשפט.

 


אושיק אליהו - משרד עורכי דין מתמחה בתביעות נזקי גוף לרבות תאונות דרכים, בכל מקרה של תאונה, חבלה, חשש לרשלנות רפואית, מוות שלא כדרך הטבע כדי מאוד לפנות עורך דין ממשרדנו על מנת שיטפל ויאמוד את סיכויי התביעה, מובטח שירות מקצועי ואישי ללא פשרות.

או השאירו פרטים

לייעוץ ראשוני חייגו 077-2705777 

.תודה, נציג יחזור אליך בהקדם