החליקה בבואלינג ותזכה לפיצוי : צעירה החליקה בחוזקה לאחר שחצתה את קו המסלול לאזור המשומן בית המשפט קיבל את תביעתה.

 -  02.11.18  17:15 

בית משפט השלום בחיפה פסק פיצויים בסך 18,500 ש"ח לטובת צעירה שהחליקה על מסלול באולינג, וכתוצאה מכך שברה את ידה ונפצעה בכתפה.  השופט קבע כי מפעילת המתחם התרשלה בכך שלא הציבה שלטים בערבית ולא נתנה לתובעת הסבר בעל-פה.

מתוך פסק הדין:

 

"התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב החלקה על משטח רטוב במתחם הבאולינג המופעל על-ידי הנתבעת במתחם הקניות של קיבוץ גן שמואל בעמק חפר (אירוע זה ייקרא להלן: התאונה).  בעקבות ההחלקה, נפגעה התובעת בזרוע ובכתף ימין, ובבית החולים אליו פונתה ובו אושפזה היא אובחנה כסובלת משבר בזרוע ימין. בכתב התביעה טענה התובעת לביצוע עוולת רשלנות על-ידי הנתבעת, ולהחלת סעיפים 41 (הדבר מעיד על עצמו) ו-38 (דברים מסוכנים) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), המעבירים את נטל הבאת הראיה לנתבעת.  כן נטען כי רצפת משטח הבאולינג הייתה רטובה, כי התובעת לא צוידה בנעליים מיוחדות ולא קיבלה הסבר בטיחותי. לכתב התביעה צורפה חוות דעת מיום 26.7.2014 של האורתופד ד"ר לואי מדלג, אשר קבע כי כתוצאה מהשבר בזרוע ימין נגרמה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 15%.

 

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את עצם אירוע התאונה, וטענה כי אין מקום להטיל עליה חבות, מאחר וכלל לא התרשלה.  נטען כי לתובעת רשלנות תורמת בשיעור 100%, מאחר והיא פעלה בניגוד להדרכה שקיבלה ונטלה על עצמה סיכון.  מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת רפואית מיום 14.3.2017 של האורתופד ד"ר מרדכי קליגמן, אשר קבע כי נכותה הצמיתה של התובעת הינה בשיעור 5%.

היבטים משפטיים

 

העילה הנזיקית עליה נסובה התביעה הינה עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 לפקודה.  כידוע, לעוולה זו שלושה יסודות: אשם, נזק וקשר סיבתי בין שניהם. יסוד האשם מורכב מחובת זהירות (מושגית וקונקרטית) ומהתרשלות, שהינה הפרה של חובת הזהירות. בפסיקה קיימות שתי גישות לניתוח יסוד האשם ועוולת הרשלנות.  בדרך הניתוח ה"קלאסית" של יסוד האשם נבחן תחילה קיומן של חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית, ולאחר מכן נבחן קיום רכיב ההתרשלות.  בדרך  הניתוח ה"חדשה", שבשנים האחרונות תפסה מקום בולט בפסיקה, נבחנים תחילה ההתנהגות שהביאה לנזק (ההתרשלות) והקשר הסיבתי, ורק לאחר מכן נבחן קיומה של חובת זהירות. בדרך בחינה זו מוסט מקומו של מבחן הצפיות אל יסוד ההתרשלות עצמו. (ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 15.7.2013); ע"א 3521/11 וגנר נ' עבדי (פורסם בנבו, 22.6.2014)). בפסק דין זה בחרתי לגשת לניתוח העוולה על-פי דרך הניתוח ה"חדשה". אפנה, איפוא, לבחון האם הנתבעת התרשלה.

 

האם העובדות שהוכחו מצמיחות התרשלות של הנתבעת?  העובדות, בתמצית, הינן כדלקמן:  קרוב לשליש ממבקרי מתחם הבאולינג שנמצא בעמק חפר הינם ערבים תושבי האזור;  התובעת, תושבת אום אל פחם, אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית;  בהגיעה למתחם הבאולינג לא קיבלה הסברים בנוגע לאופן המשחק; במתחם הוצבו שלטים בעברית, שאסרו על המשחקים לעלות על המסלול והתריעו מסכנת החלקה; המסלול בו שיחקה התובעת עבר שימון, ולפוסע בו נשקפה סכנת החלקה;  התובעת פעלה בניגוד לאזהרה שעל גבי השלטים, ובמהלך משחקה חצתה את הקו המפריד בין שטח ההאצה למשטח המסלול ודרכה על משטח המסלול שעבר שימון; בגלל שהתובעת צעדה על המשטח המשומן, היא החליקה ונחבלה.

 

 התרשלות הנתבעת טמונה בעובדה שהיא הסתפקה בשלטי איסור והתרעה בשפה העברית ולא הציבה שלטים זהים אף בשפה הערבית, ובעובדה שמנהל המשמרת, או אחד מהעובדים באותה משמרת, לא נתן לתובעת הסבר בעל פה בנוגע לאיסור ולהתרעה על סכנת החלקה.  בין מחדל זה לבין החלקת התובעת על המשטח המשומן קיים קשר סיבתי. לו השילוט שפורט בסעיף 13 לתצהירו של שי, מנהל הנתבעת, היה קיים אף בשפה הערבית, ולחילופין - לו התובעת ובני משפחתה שהגיעו למתחם הבאולינג היו מקבלים הסבר מילולי, שכולל את תוכנם של השלטים בעברית,  היה בכך משום נקיטת צעדי זהירות סבירים שהיו עשויים למנוע את התאונה.  דבריו של מנהל הנתבעת ("אז אותו הדבר למה זה לא כתוב באנגלית או ספרדית או פורטוגזית") מעידים על קהות חושים והתעלמות מהסיכונים הצפויים לאותו חלק מהמבקרים הערביים מאזור עמק חפר ומאזורים אחרים שאינו דובר עברית, ושאינו מסוגל לקרוא את השלטים המוצבים במקום.  אזכיר למנהל הנתבעת כי בשונה מספרדית ופורטוגזית, השפה הערבית היא שפתו של המיעוט הגדול במדינת ישראל והוכרה כשפה רשמית במדינה (ראו, למשל, רע"פ 718/12 ואיל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.4.2012); בג"ץ 1169/17 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, פסקה יז לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (פורסם בנבו, 13.9.2017)), ואף בחוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, שנחקק לאחר מועד התאונה, נקבע כי יש לה "מעמד מיוחד במדינה".

 

בא-כוח הנתבעת טען בסיכומיו בכתב כי יש להשית על התובעת אשם תורם בשיעור מכריע.  לצורך השתת אשם תורם על התובעת שניזוקה, יש לבחון האם בפועל הוסיפה התנהגותה על הנזק שהסבה הנתבעת (היסוד הפיזי-סיבתי), ולאחר מכן להציב את מעשי הרשלנות שלה ושל הנתבעת זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד (היסוד הנורמטיבי). (ע"א 8684/11 אלקיים נ' עזבון יבור, פסקה 44 (פורסם בנבו, 25.6.2014); ע"א 14/08 עבד אלרחי נ' פלסטניר מפעל אריזות פלסטיות, בקיבוץ ניר אליהו,  פסקה 12 (פורסם בנבו, 2.12.2009)).   בענייננו, חציית הקו המפריד והליכתה של התובעת על משטח המסלול המשומן היא שתרמה לנזק, אולם מבחינה נורמטיבית לא ניתן למצוא דופי בצעד זה של התובעת, כל עוד לא הובהר לה על-ידי הנתבעת, בעל-פה או בכתב בשפה הערבית, שחל איסור על צעידה במסלול לאור קיומה של סכנת החלקה. לפיכך, אין מקום להטיל על התובעת אשם תורם.

 

 

סיכומם של דברים

 

ביום 23.5.2017 מיניתי את האורתופד פרופ' דורון נורמן כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיקבע את שיעור נכותו הרפואית של התובעת. בחוות דעתו מיום 27.9.2017 קבע פרופ' נורמן כי לתובעת נותרה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 10%, בגין חיבור השבר בעצם הזרוע בזווית עם עיוות בשני מנחים. בחוות הדעת נכתב כי בנפילתה בעת משחק באולינג ביום 14.2.2014 נחבלה התובעת בזרוע ימין, פונתה לבית החולים "הלל יפה", ובבדיקתה נמצאה דפורמציה ואובחן שבר בעצם הזרוע.  המומחה ציין כי בבדיקתו התרשם שהשבר התחבר באופן מלא, כי קיימת הגבלה קלה מאוד בתנועות הכתף, וכי תפקוד היד לא נפגע במידה משמעותית.

 

התובעת טענה בתצהירה מיום 30.6.2018 כי בעקבות הפגיעה בתאונה היא מוגבלת בתפקודה בביצוע פעולות יומיומיות, אינה מסוגלת להרים חפצים כבדים ומתקשה בהנעת ידה הפגועה.  הטענה לפגיעה תפקודית אינה נתמכת בתיעוד רפואי ועומדת בניגוד להתרשמותו של פרופ' נורמן, אשר ציין בחוות דעתו כי ההגבלה בתנועות הכתף הינה קלה מאוד.  התובעת ציינה בתצהירה כי עובר לתאונה היא עבדה כמורה במשרה חלקית, אולם לא מסרה נתונים כלשהם על תעסוקתה בארבע השנים שחלפו לאחר מועד התאונה.  למרות שבסעיף 11 לתצהיר נכתב "תלושי שכר ... מצורפים כנספח ה' לתצהירי זה", הוגש התצהיר ללא תלושי שכר.  האמור בתצהיר לגבי קשיי תפקוד יומיומיים לא נתמך בעדויות נוספות, ונותר כעדות יחידה.  לפיכך, הנני קובע כי שיעור נכותה התפקודית של התובעת אינו זהה לשיעור נכותה הרפואית. הנכות התפקודית הינה בשיעור 0%.

 

בתצהירה העידה התובעת כי בעקבות התאונה היא נאלצה להוציא הוצאות עבור נסיעות ממקום מגוריה למרפאות שונות וכן הוצאות נוספות בתקופת האשפוז. התובעת לא הציגה תיעוד התומך בתביעה לפיצוי בגין הוצאות העבר. הנני פוסק פיצוי בגין הוצאות העבר על דרך האומדנה, בסך כולל של 1,500 ₪.  עם זאת, משלא הוכח צורך רפואי בהוצאות בעתיד, אינני פוסק פיצוי בגין רכיב זה  ביחס לעתיד.  הוא הדין לגבי עזרת צד שלישי בעבר ובעתיד.

 

17.       התובעת, ילידת 1988 ובת 26 במועד התאונה שהתרחשה לפני כחמש שנים, לא הוכיחה הפסד השתכרות בעבר, ולא המציאה כל נתונים שעשויים ללמד על הפסד כושר השתכרות בעתיד. על אף שבסיכומיו של בא-כוח הנתבעת נטען שהתובעת הינה עקרת בית שאינה עובדת, נמנע בא-כוח התובעת מלהגיב לטענה עובדתית זו בסיכומי התשובה.  לאור זאת, ולאור היעדר נכות תפקודית, אין מקום לפסוק לה פיצוי בגין רכיבים אלו.

 

יש מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל. הנני מעמיד פיצוי זה על סך 13,000 ₪.

 

    אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

(1)        14,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

(2)        אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה;

(3)        שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

עורך דין נזיקין 

עורך דין אושיק אליהו מתמחה בדיני רשלנות ומייצג מבוטחים ונפגעים בתביעות פיצויים עקב רשלנות. עו"ד אושיק אליהו מטפל במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות מבוטחים ונפגעים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף. משרדנו בעל ניסיון רב ומתמחה במימוש זכויות מבוטחים ונפגעי תאונות.

ליצירת קשר וייעוץ:

אושיק אליהו - משרד עורכי דין | בן גוריון 32 רמת גן (בית אפק) | טל: 077-270-5777  פקס: 077-4703709 דוא"ל oshikelaw@gmail.com

לעדכונים ופסקי דין עקבו אחרינו בפייסבוק

קישוריים מהירים

בן גוריון 32 רמת גן (בית אפק)

  • Facebook - Grey Circle

טל:        077-270-5777

פקס:     077-470-3709

אודות משרדנו

דרכי התקשרות

משרד עורכי דין אושיק אליהו הינו משרד מוביל בייצוג וליווי לקוחות בקשת רחבה בענף המשפט האזרחי‏, מומלץ ע"י לקוחות בטיפול בתביעות ביטוח, אזרחי ונזיקין. עורך דין אושיק אליהו הינו בעל ניסיון של שנים רבות וטיפול באלפי תיקים בתביעות ביטוח ונזיקין ואזרחי, משרדנו מתמחה במתן שרותי ייעוץ משפטי לקוחות לצורך הגשת תביעות ביטוח נגד חברות ביטוח בתחומים של: ביטוח תאונות אישיות, ביטוח סיעודי, אובדן כושר עבודה, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח נכות מתאונה, תאונות עבודה, ביטוח חיים, ביטוח רכוש ועסק, ביטוח תאונות אישיות ונזקי גוף, תאונות דרכים, ביטוח רכב, נזקי רכב, העדר כיסוי ביטוחי, צוואות, הוצל"פ, תביעות אזרחיות וייצוג בבית משפט. בדקו את זכויותיכם: פנו אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי ואישי ללא התחייבות.