מה נותנים אחוזי נכות ? מהם אחוזי נכות לצמיתות | עו"ד אושיק אליהו

אחוזי נכות

כיצד נקבע התגמול הביטוחי? בידי מי ההחלטה מה שיעור הפגיעה שממנה סובלים? מה ההבדל בין נכות זמנית לצמיתה? שאלות ותשובות למונחים החשובים ביותר בדבר נכויות כל זאת במאמר הבא.

מדי שנה נקבעות בישראל אלפי נכויות חדשות, בגין פציעות שונות שנגרמות לנפגעים החל מתאונות דרכים, תאונות עבודה, מחלות, והחמרות מצבים רפאויים, הנכויות שנקבעות, מתחילות מנכויות מזעריות ועד לנכויות של 100%, עובדה זו שבכל שנה נקבעות אלפי נכויות חדשות, במובן הכספי מדובר על  סכום דמיוני של מיליארדי שקלים כל שנה.

 

סכומים אלו משולמים על ידי רובים שונים למבוטחים לדוגמא תשלומים המגיעים מביטוח לאומי, קרנות פנסיה, ביטוחים אישיים לרבות תאונות אישיות וגם מחברות הביטוח מתוקף פוליסות שונות, חבות מעבידים, תאונות דרכים (ביטוח חובה) וכו.  

מה הם אחוזי נכות לצמיתות

רבים לא יודעים וממהרים להגיש תביעה, אך תביעה לנזקי גוף או הכרה בנכות ברוב המקרים, מתגבשת רק לאחר שנה מקרות התאונה.

 

כל זמן שהנזק לא מתגבש אך עדיין ישנה נכות, לדוגמא הגבלה בתנועה או כאבים עזים, אלה בדרך כלל יהיו נכות זמנית שיכולים להיות אינדיקציה לנכות צמיתה אבל לא בהכרח, כלומר יכול מאוד להיות כי אדם יסבול מהגבלות תנועה וכאבים, ולאחר שנה או קרוב לכך לא יוותר לו כל זכר לפגיעה הגופנית.

 

כאשר הנכות היא זמנית בלבד, בדרך כלל אין משמעות להגיש חוות דעת, וכך גם תביעה, פה יש לסייג ולומר כי כל מקרה נבחן לגופו, יחד עם זאת מומלץ מאוד, בטרם הגשת תביעה להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנזקי גוף על מנת לבחון לעומק ובצורה מקצועית את מהות הפגיעה ומהם סיכויי התביעה וזאת כדי לא לזרוק כסף לפח האשפה. 

אחוזי נכות תאונת עבודה בביטוח לאומי

 

בתביעות ביטוח לאומי בגין נזקי עבודה, הסכום הניתן באחוז הנכות עומד ביחס ישיר להכנסה לפני הפגיעה. החישוב מבוסס על 75% מהשכר. 9% -19% נותנים פיצוי חד פעמי בלבד, ו -20% או יותר נכים זכאים לקצבה חודשית (אותו הדבר לגבי עקרון הפיצויים של צה"ל לאנשים עם מוגבלות, למרות שהקצבה מחושבת בצורה אחרת).

נכות כללית בביטוח לאומי

באופן כללי תביעות נכות מביטוח לאומי, יש להוכיח שיעור גבוה יותר כשיר לתשלום (מעל 40%), אך למרות זאת, אין זכאות אוטומטית. כל תלונה רפואית בכל תחום יכולה להיות חיונית ולהשפיע על האיזון ושיקול הדעת האם ליתן לנפגע את הזכאות לנכות. לכן, יש ישנה חשיבות מכרעת לצירוף את כל המסמכים הרפואיים, כמו כן חשוב לוודא כי הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי הדנה במקרה, בדקה כל סוגי פגיעה הנטענים וכל בעיה רפואית הדורשת בדיקה.

כיצד קובעים אחוזי נכות 

כיצד נקבעים אחוזי נכות, מי קובע אותם? ועל מה מבוססת הקביעה ? השאלה העיקרית נוגעת לגובה הפיצויים: כמה פיצוי יקבל גבר או אישה וכיצד אחוזי הנכות נקבעים? המקרה הפשוט ביותר בו ניתן ללמוד את התשובה הוא ביטוח אובדן כושר עבודה.

 

כך לדוגמא עם הפוליסה קובעת סכום פיצוי קבוע במקרה של 100% נכות, וגובה הפיצוי המלא הינו 100 אלף ש"ח, ונניח נקבע שיעור הנכות על 10%, גובה הפיצוי הוא עשירית מהסכום הקבוע כלומר הנפגע יהיה זכאי לפיצוי בסך של 10 אלף ש"ח. 

מחשבון אחוזי נכות 

אם הנכות הראשונית שנקבעה אינה עולה על 19%, לא יוכל הנפגע להגדיל את שיעור הנכות מעבר לכך. הסיבה היא שכשמדובר בנכויות בשיעור של 9%-19% משולם מענק חד פעמי, ואילו החל מ-20% כבר משולמות קצבאות חודשיות, כך שמדובר במנגנון שמונע מנפגעים שזכאים לפיצוי חד פעמי "להשתדרג" לזכאות לקבלת קצבאות.
 
כל אחד מההליכים המפורטים במדריך הזה מחייב ידע רב, מחשבה ותכנון. אל תתפתו לשלם עבור חוות דעת מבלי להתייעץ. לפעמים לא צריך להגיש אותה ולפעמים זה פשוט עדיין לא הזמן. יש לזכור שרופאי הוועדות הרפואיות הם אנשים שמבצעים עבודה לא פשוטה, בייחוד לנוכח כמויות הנוכלים שמגיעים לוועדות עם הליכון ואחר כך רצים לרכב בחניה. תתפלאו, אבל התוצאות טובות יותר כששומרים על אמינות, נמנעים מסיפורי מעשיות ומתמקדים בעיקר.

מהי נכות משוכללת

במקרים מסוימים, אדם אשר נקבעו לו אחוזי נכות, זאת לא מורכבת רק מסעיף נכות אחד, אלא גם מסעיפים מרובים, שכל אחד מהם בפני עצמו מחליש עוד יותר את יכולת ההשתכרות ובמידה מסוימת, וכאשר אלו נצברות יחדיו הן עלולות להשפיע ממש על יכולתו לפרנס את עצמו. ולהפוך להשפעה משמעותית.

 

לשם כך, על מנת לקבוע את אחוז הנכות הכוללת של האדם, על הוועדה למצוא דרך לשקול את כל סעיפי הנכות יחד כדי לקבוע את הפגיעה הכוללת ביכולת ההשתכרות. לחישוב "נכות משוקללת", אם ישנם פלחי נכות מרובים, הוועדה הרפואית תבצע חישובים מיוחדים: בשלב הראשון הוועדה שוקלת את אחוזי הנכות הפרטניים של כל פלג נכות ספציפי.

 

בשלב השני, פריטים אלה משוקללים יחד, ודרגת הנכות הגבוהה ביותר מבין כל פריטי הנכות מחושבת במלואה, ולאחר מכן כל דרגת נכות נוספת מחושבת כמכלול לפי מספר האחוזים הנותרים.

 

לכן, שיטת חישוב הנכות המשוקללת לא תועיל למבוטח, אך ניתן להקל על כך שהחוק מיטיב עם המבוטח כאשר שיעור הנכות המשוקללת אינו מורכב ממספרים שלמים וזכאי לפנסיה חודשית. במקרה זה, נכות משוקללת משאירה נתון לא שלם, כך שסעיף 19 א מספק את לנו עזרה וקובע את דרגת הנכות אם המבוטח זכאי לקבל קצבה.

 

חוות דעת לקביעת נכות 

 

מינוי הרופאים הרלוונטיים נקבע על פי הנהלים. למשל, בתביעת נזקי גוף בתאונת דרכים אסור להגיש חוות דעת אישית של הצד הנוגע בדבר, ובית המשפט ממנה רופא (בדרך כלל חברת הביטוח משלמת על חוות הדעת). בתביעה לנזקי עבודה על התובע לצרף חוות דעת רפואית לתביעה מטעמו. כשאתה פונה לביטוח לאומי, אתה יכול לצרף חוות דעת רפואית, אך חלק מהאנשים סומכים על רופאי ביטוח לאומי.

 

כמו הטענה שהוגשה למשרד הביטחון. ישנם אינספור רופאים הכותבים ביקורות ומזהים מוגבלות רפואית בכל תחום אפשרי. שימו לב: לא כל רופא טוב בקיא במנגנוני קביעת נכות ויודע לכתוב סקירות נכונות. עלות חוות הדעת משתנה ממומחה למומחה ותלויה בסוג הדעה הנדרשת. הערכת נכות "פשוטה" למוסדות כגון הביטוח הלאומי עשויה לעלות כ -1,000 ₪.

 

חוות דעת מלאה של בית המשפט תעלה יותר, החל מ -2,500 שקל לעשרות אלפי שקלים (בהליכים מסוימים של רשלנות). חשוב לדעת כי כאשר פונים למוסדות כמו הביטוח הלאומי או משרד הביטחון, בדרך כלל אין צורך בחוות דעת מלאה. אתה יכול לבחור מסמך קצר בשם "הערכת נכות" או "אישור רפואי", וזה הרבה יותר זול.

כיצד בתי המשפט פוסקים אחוזי נכות בפועל ?

להלן דוגמא כיצד בית המשפט פוסק בפועל את רכיבי הנכות 

"לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1981, כתוצאה מתאונת עבודה, שארעה ביום 11.09.2011. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת החבות וגובה הנזק.

רקע


הנתבעת 1, אייץ אנד או-רשתות אופנה (2003) בע"מ, הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מעבידתה של התובעת. הנתבעת 2, הפניקס – חברה לביטוח בע"מ, ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח חבות מעבידים.

על פי הנטען בכתב התביעה , ביום 11.09.2011, ביום עבודה שגרתי, בו עבדה התובעת כמנהלת בסניפה של הנתבעת 1 הממוקם בעיר אילת, עת הימצאותה בתוך חדר האוכל של הסניף בו עבדה, בשעה 12 :00 לערך, ובעת שהייתה יושבת ליד שולחן האוכל, כשפניה לכיוון השולחן וגבה לכיוון ארגזי קרטון, שהיו מונחים בחדר האוכל ובתוכם בגדים ומוצרי קוסמטיקה וכל ארגז שקל 50 ק"ג בערך, נפלו חלק מהארגזים הנ"ל ואחד מהם פגע בה מאחור וכתוצאה מהפגיעה ראשה נחבט בשולחן ונגרמה פגיעה בפה, בשיניים הקדמיות, שן אחת נעקרה ושתיים נשברו, עוד נפגעה בבטן מדופן השולחן, עת שהייתה בהיריון מתקדם.

עת קרות האירוע המתואר לעיל, נכחו בחדר האוכל עם התובעת גם טוביה עיראקי ותהילה שטרית, שאף הן עובדות באותו סניף. התובעת פונתה על ידי בעלה לבית חולים יוסף טל, שם נבדקה, טופלה ושוחררה לביתה עם המלצות. התובעת המשיכה בקבלת טיפולים רפואיים הן בתחום השיניים והן טיפולים פסיכולוגיים.

מטעם התובעת הוגשה חוו"ד בתחום הפסיכיאטרי של ד"ר פרחאת שקבע, כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות נפשית צמיתה בשיעור של 20%, כמו כן הוגשה חוו"ד מומחה בתחום פה ולסת, ד"ר שלמה ברק, שחיווה דעתו בעניין טיפולי השיניים וההוצאות שנדרשו ויידרשו בעתיד בעקבות התאונה.

מטעם הנתבעות הוגשו חוו"ד נגדיות של ד"ר כנאענה, מומחה בפסיכיאטריה שקבע, כי לא נותרה נכות בתחום הנפשי. כמו כן, הוגשה חוו"ד של פרופ' בונדר, מומחה בתחום פה ולסת שחיווה דעתו בעניין טיפולי השיניים וההוצאות הנדרשות לאותם טיפולים.

מטעם בית המשפט מונה ד"ר נביל ג'ראיסי - מומחה בפסיכיאטרי ה, אשר העריך נכות התובעת בשיעור של 10% לצמיתות וכן נכות זמנית בשיעור של 50% למשך שנה, החל מיום האירוע.

האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה , אולם הוכרה רק כפגיעת ראש ולא הוכרה פגיעת השיניים והטיפולים שנדרשו בגין כך ובגין הפגיעה הנפשית.

מטעם התובעת העידו: התובעת עצמה ו כן עדת ראיה, טובה עירקי. כמו כן נחקר המומחה מטעם בית המשפט על חוות דעתו. מטעם הנתבעות לא היו עדים. הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

האחריות והאשם התורם

 

בסיכומיהן הודו הנתבעות בנסיבות התאונה, זאת לאור עדות ה של עדת התביעה טובה עירקי. המחלוקת שנותרה הינה בשאלת החבות (ראו סע' 3 לסיכומי הנתבעות).

לטענת התובעת, הנתבעת 1 התרשלה בכך שלא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה והפרה כללי הבטיחות ולא דאגה לפקח על קיומם.
מנגד, טוענות הנתבעות כי האחריות לקרות האירוע ברובה ואף כולה רובצת לפתחה של התובעת.

מעדותה של גב' עירקי אשר תמכה וחיזקה את עדותה של התובעת, וכן מעיון בשרטוט אשר שרטטה גב' עירקי במהלך עדותה (ת/9) וכן מהתמונות שהוגשו (ת/6), רואים כי מדובר בחדר בו מונחים מספר גדול של ארגזים מקרטון בצמוד לקיר ולשולחן האוכל על ידו התיישבה התובעת עת האירוע, אשר היוו סיכון ל תובעת ולשאר העובדים ש השתמשו בחדר האוכל.

גב' עירקי תיארה בעדותה את ערימות הארגזים שהיוו סכנה ואשר הונחו בחדר האוכל שלטענתה מדובר בחדר קטן וצפוף. הוסיפה אף, כי בכניסה לשירותים הונחו עוד ארגזים כאלה, באומרה: "כל הזמן שמים קרטונים והיינו עוברים בין הקרטונים. גם בכניסה לשירותים היו מנחים קרטונים" (עמ' 9, ש' 17-18) . בהמשך בעדותה ציינה גב' עירקי, כי "כל הזמן היו קרטונים בחדר האוכל. אני רוצה להבהיר שכל הזמן שמו קרטונים. לפעמים הקרטונים היו מצ'וקמקים ... הדבר הזה יכול לגרום לנפילת הערימה" (עמ' 9, ש' 28-30) . גב' עירקי אף ציינה, כי המצב המסוכן המתואר לא טופל כלל על אף שכולם ידעו עליו ועל הסיכון המשתקף ממנו.

כך ענתה גב' עירקי לשאלה אם דיווחו על הקרטונים הנוטים ליפול: "גם עם שלמה, שהוא המחסנאי. כשהוא היה מביא קרטונים היינו אומרים לו שזה עוד מעט נופל, שלא ייפול על מישהו. גם עלי נפלו קרטונים בכניסה לשירותים ואני אמרתי לו 'אתה רואה שזה נופל'. לא רק אני אמרתי זאת לשלמה, אלא כל הבנות, שזה יכול ליפול על מישהו. כשהיינו אומרים לחזי שיש יותר מדי קרטונים, הוא היה מבקש משלמה להוציא את הקרטונים מחדר האוכל, להנמיך את גובה הקרטונים" (עמ' 10, ש' 11-16).

יוער כבר עתה, כי גב' עירקי הותירה רושם חיובי בעדותה שהיא עדות אמינה, שלא נתגלו בה סתירות.

מהאמור לעיל עולה, כי חדר האוכל והכניסה לשירותים , אשר שימשו את עובדיה של הנתבעת 1 , היו עמוסים ב ארגזי קרטון העמוסים בסחורות, ששיקפו סכנה וכי על אף הדיווחים על החשש של העובדים כי ה ארגזים מטים ליפול, המשיכה הנתבעת 1 להערים אותם בחדר האוכל ולסכן את העובדים . היה על הנתבעת 1 להתאים את המקום בו הוצבו הארגזים ולהרחיקם מ השולחן בחדר האוכל, מקום הימצאותם השגרתי של העובדים בהפסקות האוכל שלהם, הגם שמדובר בחדר קטן, לא מרווח, המספיק ל- 4-5 עובדים בצפיפות מקסימלית ואין די בהפחתת גובה ה ארגזים מפעם לפעם! (ראו עדותה של גב' עירקי, בעמ' 8, ש' 23) . הארגזים הוצבו מחוץ למחסן, בצורה לא יציבה, ללא תמיכה לגובה תוך יצירת סיכון לעובדים.

זאת ועוד, הנתבעת 1 הייתה יכולה ואף צריכה לצפות התרחשות אפשרית של נפילת הארגזים כתוצאה מסידורם ללא תמיכה לגובה הגם כי דווחו מספר מקרים על ארגזים ה מטים ליפול. מכאן, היה עליה לספק סביבת עבודה בטוחה סבירה וזהירה, לרבות מעברים ו חדר אוכל נקיים ממכשולים כאלו ואחרים.

לא שוכנעתי כי הנתבעת 1 בתור מעביד דאגה לספק לעובדיה, לרבות לתובעת סביבת עבודה תקינה ובטוחה וכן להנהיג שיטת עבודה מתאימה כחובותיה (ע"א 9073/09 אסותא-מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף, (14.06.2011), ע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע נ' יאסין, (31.08.2011)).
לאור נסיבות התאונה, כאמור לעיל, רובצת האחריות לקרות התאונה על הנתבעת 1.

לטענת הנתבעות, יש להעמיד את אשמה התורם של התובעת על 80% לכל הפחות.

במקרה הנוכחי, אמנם הוכח כי התובעת ידעה כי ארגזי הקרטון הכבדים והעמוסים בסחורה הם בסכנת נפילה, גב' עירקי אף ציינה זאת בעדותה כי תמיד ידעו שקיימת סכנה וכי קרו מקרים והקרטונים התמוטטו; ובכל זאת לא בחרה לשבת במקום רחוק מהארגזים. אולם, האחריות לנקיטת אמצעי זהירות סבירים במקום העבודה מוטלת על המעביד עצמו, וכאן הוברר כי לא ננקטו אמצעים סבירים למניעת הסכנה של נפילת הקרטונים " המקומטים", כפי שתוארו על ידי גב' עירקי, ואף הונהגה שיטת עבודה אשר יצרה מפגע עת שנהגו לאחסן קרטונים בצורה אנכית, אחד מעל השני, בסמוך למקום הימצאות כלל העובדים השגרתי בהפסקות האוכל שלהם, בנוסף, גב' עירקי ציינה כי חדר האוכל קטן וצפוף מאוד וכי היה מרחק רק של 80 ס"מ בין ה ארגזים לשולחן , ולא ה ייתה אפשרות לשבת הרחק מהארגזים (עמ' 12, שורה 13) .
אי לכך, בנסיבות העניין, ולאור האמור לעיל, ולנוכח המגמה להקל עם העובד בייחוס רשלנות להתנהגותו הגעתי למסקנה, כי אין לייחס לתובעת אשם תורם כלשהו.

הנזק


בעטיי האירוע, נחבט ראשה של התובעת בשולחן, נגרמו לה נזקים בפנים, בשיניים ובבטן. מיד לאחר התאונה היא פונתה לבית חולים יוסף טל בעיר אילת, שם טופלה ושוחררה באותו יום עם המלצות למנוחה 3 ימים ומעקב רופא מטפל . ביום 14.9.11 הופנתה שוב לבית חולים, עקב כאבי ראש חזקים והקאות, והיא אושפזה להשגחה עד ליום 15.9.11 ושוחררה לביתה עם המלצה להיות במעקב רופא מטפל.
היא נעדרה מעבודתה בעקבות התאונה חודש ימים, לאחר מכן שבה לאותו מקום עבודה ואותו תפקיד.

הפגיעה בשיניים
התובעת טענה, כי בעקבות התאונה, נגרמו לה פגיעות בשיניים, שן 11 נעקרה ושיניים חותכות עליונות סמוכות נפגעו. התובעת טופלה על ידי ד"ר מיכאל לוסטמן , רופא שיניים, אשר לצורך שיקום חוסר שן 11 ביצע סתימות שורש בשיניים 23, 22 , 21 , 12 , 13 וביצע גשר זמני 23-13 וזאת בחודשים 10-11/2011. התובעת שילמה בגין הטיפולים הנ"ל סך של 5,800 ₪ (ראה נ/6).

מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר שלמה ברק - רופא שיניים, מומחה לניתוחי פה ולסת והשתלות, אשר קבע כי בעקבות התאונה התובעת נפגעה בשיניים ונזקקה לטיפול רפואי, וכי הוצאותיה בעבר בתחום זה הן בהתאם לסכום ששולם בפועל לד"ר לוסטמן.
המומחה קבע עוד, כי היא תזדקק לטיפול י שיניים גם בעתיד , שכן היא תאלץ להתקין גשר חרסינה קבוע בשיניים 13-23 , ולהחליפו מידי 10 שנים, לכל היותר, בעלות של 24,000 ₪ (כולל מע"מ).
לאור האמור, לטענת התובעת, ההוצאות העתידיות יהיו בסך של 86,000 ₪, לאחר היוון.

מנגד, הנתבעות דוחות כל טענה לעניין הוצאות שיניים וזאת, לטענתן, בשל היעדר קשר בין ה תאונה לבין הוצאות טיפולי השיניים הנטענות, לחלופין מאמצות הנתבעות את חוות דעתו של פרופ' ליפא בונדר, אשר הוגשה מטעמן, לפיה נקבע כי ההוצאות הרפואיות לעבר בתחום השיניים הינן שוות לעלות הטיפול בפועל ששולם ל ד"ר לוסטמן. לגבי הוצאות רפואיות עתידיות נקבע, כי התובעת מתעתדת להחליף את ששת הכתרים לפי מחיר של 2500 ₪ לכתר, פעולה שתחזור על עצמה ארבע פעמים עד שהתובעת תגיע לגיל 70.

אעיר תחילה, כי איני מקבלת את טענתן של הנתבעות לפיה אין קשר בין ה תאונה לבין ההוצאות האמורות. עיון בשתי חוות הדעת של שני הצדדים מעלה, כי אין כל מחלוקת בין המומחים אודות הפגיעה והוצאות טיפולי השיניים לעבר, שהינו שווה לעלות הטיפול אשר קיבלה התובעת אצל ד"ר מיכאל לוסטמן, היינו סך של 5,800 ₪.
על כן, יש לפצות את התובעת בגין הוצאות אלה כשהסכום משוערך להיום , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, בסך של 6,000 ₪ (מעוגל).

לגבי הוצאות טיפולי שיניים בעתיד, אין מחלוקת בין המומחים כי צריך לחליף כתר חרסינה כל 10 שנים. המחלוקת הינה באשר לעלות כתר חרסינה, בעוד שמומחה התובעת מעריך העלות בסך של 4 ,000 ₪ לכל שן (24,000 ₪ לכתר שלם – 6 שיניים) , מומחה הנתבעות מעריך העלות ב-2,500 ₪ (15,000 ₪ לכתר שלם) .
משלא נחקרו המומחים הרפואיים ולאור הפערים בין חוות הדעת בעניין העלות כאמור, אני מעריכה את העלות של החלפת הכתר ( 6 שיניים), על ממוצע העלויות כפי קביעת המומחים, בסך של 20,000 ₪.
בהתחשב בגיל התובעת (36 שנה) ובמקדמי ההיוון הכפול הרלוונטיים, ובעובדה שצריך לבצע גשר קבוע מחרסינה ולהחליף אותו מידי 10 שנים, ומאחר והתובעת כבר נשאה בתשלום סך של 5,800 ₪ לד"ר לוסטמן (נ/6) בגין הגשר הזמני שנכלל בעלות הגשר הקבוע, הרי שההוצאות לעתיד בגין טיפולי שיניים מוערכ ות בסך של 54,000 ₪.

סה"כ עלות טיפולי השיניים לעבר ולעתיד 60,000 ₪.
בתחום הנפשי
כאמור, המומחה מטעם התובעת קבע כי נותרה נכות נפשית צמיתה בשיעור של 20% ואילו המומחה מטעם הנתבעות, קבע כי לא נותרה נכות.
המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר נביל ג'ראיסי, קבע כי נותרה נכות זמנית בשיעור של 50% למשך שנה מיום האירוע ונכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סע' 34ב(2) ל תוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

הנתבעות חלקו על קביעתו של מומחה בית המשפט, ולבקשתן הוא נחקר על חוות דעתו.

אפיק ראשון ניסו דרכו התובעות לקעקע את קביעתו של ד"ר ג'ראיסי היא הטענה, כי אי ציון נתונים מדויקים אודות יום חזרתה של התובעת לעבודה לאחר האירוע , יום עזיבתה העיר אילת ומעברה לעיר נצרת, ויום תחילת קבלת הטיפולים הראשוניים לאחר האירוע; שלדעתם יש בנתונים אלה כדי לשנות את מסקנתו של המומחה אילו רשם אותם בחוות דעתו והתייחס אליהם בקפדנות.

אין בידי לקבל טענות אלו, ד"ר ג'ראיסי הסביר בחקירתו, כי לגבי יום חזרתה לעבודה, די בעובדה שהוא ידע כי היא חזרה לעבודה לאחר האירוע ואין זה מהותי לציין תאריך מדויק (עמ' 34, ש' 20) .
עוד ענה ד"ר ג'ראיסי לטענה בדבר אי ציון יום העתקת מקום מגוריה המדויק של התובעת כי זה אף לא ישנה בהכרח את מסקנתו על אף שלא ידע זאת. ד"ר ג'ראיסי מוסיף, כי העיקר ש "התובעת שיקפה אמינות לאורך כל הריאיון. כל הדברים שהיא סיפרה, שהיא דיווחה, שהיא גילתה, היה בליווי רגשי תואם ומשכנע" (עמ' 36 ש' 26-27) . ד"ר ג'ראיסי ציין עוד, כי ממצא חשוב מאוד לבדיקתו הוא כי איבחן אצל התובעת מצוקה נפשית והפרעה הסתגלותית עם סימנים וסימפטומים מסו ימים (עמ' 39, ש' 24-32) .

אפיק נוסף ניסו דרכו הנתבעות לקעקע את קביעתו של ד"ר ג'ראיסי היא הטענה, כי חזרתה לעבודה , חודש אחרי האירוע , מ עידה כי אין פגיעה בכושר העבודה כדרוש לפי תקנה 34(ב) 2 לתקנות הביטוח הלאומי.

אכן, וכפי שיפורט בהמשך, התובעת חזרה לעבודתה חודש לאחר התאונה. אולם, לטענתה, עבוד תה לאחר התאונה לא הייתה סדירה ורציפה בשל מצבה הנפשי.

מחומר הראיות שהונח בפני עולה, כי לאחר חזרתה לעבודה, התובעת עבדה באותה משרה, באותן שעות ובאותה מחלקה ובאותו תפקיד וזאת עד ליציאתה לחופשת לידה. אולם, אין זו אינדיקציה חד משמעית כי לא הייתה השפעה של התאונה על תפקודה.
לאחר עיון בחוות-הדעת של ד"ר ג'ראיסי ובתשובותיו לשאלות שהוצגו בפניו במהלך החקירה ומשסיפק תשובות משכנעות והגיוניות ולא התגלתה בחוות דעתו טעות בולטת לעיין שמחייבת סטייה מחוות הדעת , הנני מאמצת את מסקנותיו.
לא אחת נפסק, כי פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב" (רע"א 337/02‏ מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678 (2002); רע"א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני, בפסקה 7 (25.12.2016)) ואין זה נוג ע כלל למקרה ענייננו.

הפסדי השתכרות לעבר
התובעת בעת התאונה הייתה בת 30 וכיום, גילה הוא 36 שנים.

הצדדים חלקו על בסיס השכר עובר לאירוע. בעוד שהתובעת טוענת לבסיס שכר של 4,500 ₪, הנתבעות טוענות לבסיס שכר של 3,500 ₪. התובעת הגישה תלושי שכר לחודשים 9-11/2011 (ת/5) ו לא הגישה תלושי שכר לתקופה עובר לאירוע.
מטעם הנתבעות הוגש דו"ח רציפות בעבודה (נ/5) אשר מפרט את תקופות העבודה של התובעת וכן הכנסתה מאז שנת 2004 ועד לשנת 2015. עיון בדו"ח הנ"ל מעלה , כי שכרה עובר לתאונה עמד על כ-4,000 ₪ ו בשערוך להיום, בצירוף הפרשי הצמדה בלבד, סך של 4,100 ₪.

לפי חומר הראיות שהונח בפני עולה, כי התובעת חזרה לעבודתה אצל הנתבעת 1 לאחר חודש מיום התאונה ו עד ליום 10.12.2011. ביום 21.12.201 ילדה התובעת והייתה בחופשת לידה עד חודש 4/2012. ה יא שבה לעבודה , לאחר חופשת הלידה, בחודש 4/2012 עד חודש 5/2012 בו הפסיקה את עבוד תה אצל הנתבעת 1.
התובעת ה עתיקה מקום מגוריה מהעיר אילת לנצרת בחודש 7/2012. במשך 16 חודשים , מאז חזרתה לנצרת , לא עבדה עד לחודש 9/2013, כאשר התחילה לעבוד בחברת טרמו גרין בע"מ , שהינה בבעלותו של בן זוגה , עד לחודש 12/2013 וקיבלה שכר של 3,500 ₪ בערך לחודש (נ/5).
לאחר מכן עבדה בחנות בגדים "אנג'ילו מיו" בתור מנהלת חנות ומוכרת, החל מחודש 1/2014 עד לחודש 5/2015 וקיבלה כ-4,000 ₪ לחודש (נ/5). מאז התובעת אינה עובדת.

התובעת טוענת , כי בעטיי התאונה לא יכלה לעבוד בשל הנכות הנפשית שנותרה , וכי יש להכיל בהפסד השכר לעבר את כל התקופה החל מיום התאונה ועד להיום ולהפחית מתוכם את ה-20 חודשים בהם עבדה כפי שפורט לעיל. על כן, לטענתה הפיצוי עבור הפסד שכר לעבר הינו בסך של 198,000 ₪.
מנגד, הנתבעות טוענות כי התובעת לא עבדה, בעטי י התאונה , ר ק חודש ימים ויש לפצותה רק בגין תקופה זו, בסך של 3500 ₪.

לא שוכנעתי כי ניתן לייחס את כל התקופות בהן לא עבדה התובעת לפגיעתה ונכותה בעקבות התאונה, שכן התובעת הצליחה לחזור לאותו מקום עבודה ולאותו תפקיד, חודש לאחר התאונה, ולמרות שהייתה בהיריון היא הצליחה לעבוד על אף פגיעתה ונכותה. יתרה מזו, בתקופות שלאחר מכן, התובעת הצליחה לעבוד עם הפסקות ואף התמידה במקום עבודה מסויים יותר משנה, עבדה במשרה מלאה ותיפקדה באופן מלא וקיבלה שכר בסביבות ה-4,000 ₪. י ש להוסיף ולציין, כי נכותה הינה בשיעור של 10%, ולמרות שלא ניתן לשלול אפשרות של השפעה של הנכות על תפקודה, עדיין לא ניתן לקבוע כי הנכות כאמור השביתה אותה כליל עד כדי כך שמשך תקופות ארוכות היא לא יכלה לעבוד.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בכל האמור לעיל, לרבות התקופות בהן עבדה והשתכרה, הנני פוסקת בגין ראש נזק זה פיצוי גלובאלי בסך של 10,000 ₪.

הפסדי השתכרות לעתיד
כפי שצוין לעיל, הנכות שנקבעה לתובעת אינה בהכרח בעלת השפעה מלאה על תפקודה וכושר השתכרותה. התובעת שעסקה כמנהלת בחנות בגדים, חזרה לעבודתה והצליחה עם המגבלה שלה לעבוד באותה משרה ובאותו תפקיד. כמו כן, מהראיות שהוצגו בפני בדבר הכנסתה לאחר התאונה עלה כי בתקופות בהן עבדה לאחר התאונה, היא הצליחה לעבוד משרה מלאה ולא היתה גריעה בהכנסתה. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול פגיעה אפשרית בכושר השתכרותה כתוצאה מהנכות.
לטעמי, נסיבות המקרה דנן מצדיקות פסיקת פיצוי גלובלי, בראש נזק זה.
לפיכך, בהתחשב במהות הפגיעה, באחוזי הנכות ובגילה של התובע ת, ובמקדם ההיוון הרלוונטי , הנני פוסקת, בגין ראש נזק זה סך של 50,000 ₪.

הפסדי פנסיה
על-פי צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, החל משנת 2008, מחויב כל מעסיק בביטוח פנסיוני לעובדיו . בסעיף 6 לצו מפורטים שיעורי ההפרשות מהשכר המבוטח, כאשר שיעורים אלה עלו בהדרגה החל מ יום 1.1.2008. כך שבשנת 2011 עמדו הפרשות המעביד על שיעור של 6.5% מהשכר המבוטח, והחל מיום 1.1.12 עלו ההפרשות לשיעור של 8%, ביום 1.1.2014 עלו ל- 12% והחל מיום 1.1.2017, שיעור ההפרשות הוא 12.5%.

על בסיס האמור, יחושבו הפסדי הפנסיה כנגזרת של הפסדי השכר לעבר ולעתיד, כך שהסכום יעמוד על סך של 7,000 ₪ (מעוגל).

הוצאות רפואיות בגין טיפול נפשי והוצאות נסיעה
התובעת לא הציגה קבלות בגין ההוצאות הנ"ל, מלבד קבלה על סך של 120 ₪. יחד עם זאת, אין ספק שהתובעת נאלצה להוציא הוצאות בגין נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים הן נפשיים והן טיפולי שיניים, וטיפולים אלה לא הוכרו על די המל"ל (ת/3). על כן , הפיצוי בגין ראש נזק זה מוערך , על דרך האומדנא, בסך של 2,000 ₪.

עזרת צד ג' בעבר ולעתיד
בהתחשב בגילה של התובע ת ואופי הפגיעה ומהותה, ניתן לקבוע כי התובע ת נזקקה לעזרת צד ג' בסמוך לאחר התאונה, אותה היא קיבלה מבני משפחתה, על כן הפיצוי בגין ראש נזק זה מוערך בסך של 3,000 ₪.

מעבר לעזרה כאמור, לא שוכנעתי כי התובעת נזקקה או תזדקק לעזרת צד ג'.

כאב וסבל
בהתחשב בגילה של התובע ת, בפגיעתה, בימי האשפוז, בנכות הרפואית, בטיפולי השיניים להם נזקקה ותזדקק בעתיד, הנני פוסקת סך של 50,000 ₪.

ניכויים
הנתבעות טענו, כי יש לנכות מהפיצוי שנפסק את הסכום שקיבלה התובעת בפועל מהמל"ל בגין דמי פגיעה, בסך של 440 ₪. כמו כן, לטענתן, יש לנכות גם ניכוי רעיוני לפי נכות של 10% בסך של 12,000 ₪.

הטענה בדבר ניכוי רעיוני הועלתה בצורה סתמים וכללית ביותר ללא כל פירוט בצידה וללא כל ביסוס בחומר הראיות או בטיעון משפטי ולא ברור כלל מדוע סבורות הנתבעות כי יש לבצע ניכוי רעיוני כאמור. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל את הטענה.

למעלה מן הצורך יצוין, כי התובעת התייחסה בתצהיריה להליכים שננקטו על ידה במל"ל, וממנו עולה כי היא הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה והמל"ל דחה את תביעתה ו היא נאלצה בעקבות כך לנקוט בהליכים בבית דין לעבודה שבעקבותיהם הסכים המל"ל להכיר בתאונה כתאונת עבודה אולם, ההכרה היתה אך ורק כפגיעת ראש ולא כולל פגיעת שיניים ונפשית, לכן לא הוגשה תביעת לנכות למל"ל (סע' 24 לתצהיר).

על כן, ולאור כל האמור, מהפיצוי שנפסק ינוכו דמי הפגיעה ששולמו לתובעת, בשערוך להיום , בסך של 500 ₪ (מעוגל).

סוף דבר
אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 181,500 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪ ו שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% בתוספת מע"מ כחוק.
הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מיום שב"כ הנתבעות יקבלו את פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל."

עורך דין  מתמחה בנכות

משרדנו מתמחה ומנהל עשרות תביעות בגין נכויות ונזקי גוף מדי חודש בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ בגין פציעות קלות וחמורות אשר גרמו לנכויות צמיתה. תביעות אלה מוגשות על פי  על פי פקודת הנזיקין או הפוליסה ובהתאם כנגד הביטוח הלאומי ככול ונפגעתם בפגיעה גופנית, ייתכן מאוד שתוכלו לקבל פיצויים מחברת הביטוח או מהמזיק באירוע המצער. 

 

עורך דין נזיקין וביטוח אושיק אליהו, בעל ניסיון רב בכל הקשור לתביעות בגין נכויות ונזקי גוף, ניסיון זה מתבטא באלפי תיקי גוף שאותם ניהל בהצלחה, פנו עכשיו למשרד עורכי דין אושיק אליהו ותוכלו להיות בטוחים שאנו נייצג אתכם במקצועיות ובמסירות, עד לקבלת מלוא זכויותיכם. 
 

אולי יעניין אותך :

או השאירו פרטים

לייעוץ ראשוני חייגו 077-2705777 

.תודה, נציג יחזור אליך בהקדם